ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ראשון לציון
|
34675-11-09
28/02/2011
|
בפני השופט:
שלומית יעקובוביץ
|
- נגד - |
התובע:
יוסף אגסי
|
הנתבע:
1. מועדונוע בע"מ באמצעות עוז ניהול סיכונים בע"מ 2. גבעת הפרחים (מייזלין) בע"מ 3. אמיתי דור
|
פסק-דין |
פסק דין
1.עסקינן בתביעה כספית שהגיש התובע, מר יוסף אגסי, לפיצוי בגין נזק רכוש שנגרם לאופנוע בבעלותו ולמספר פרטי ציוד אישי בתאונה שארעה ביום 26.2.09 בשעות הצהריים בכביש בין עירוני סמוך לכניסה לטירת יהודה ובה היה מעורב רכב נהוג על ידי הנתבע 3, בבעלות הנתבעת 2 – מעבידו, המבוטח באמצעות הנתבעת 1.
2.הצדדים חלוקים בשאלת החבות (נסיבות קרות התאונה), כמו גם בשאלת הנזק.
3.נסיבות קרות התאונה
התובע העיד כי רכב הנתבעת 2, אחריו נסע האט "בצורה משמעותית קיצונית" וכתגובה לכך ניסה לעוקפו, עקיפה אשר טרם השלים כשרכב הנתבעת 2 פגע בו הרכב כדי פניה שמאלה-
"נסעתי אחרי רכב ... מסוג מסחרי סגור ולפתע בלי שום התראה ... הרכב עצר בצורה משמעותית, האיט בצורה משמעותית קיצונית את מהירות נסיעתו, אני הייתי אחריו ובתגובה הכי מקצועית שצריך ואפשר לצפות מאופנוען ניסיתי לעקוף אותו מצד שמאל ולהמשיך בנסיעה, כשאני הייתי בשיא העקיפה בלי שהאדון אותת, בלי שהוא הביט במראה ... נתן לי מכה עם צד שמאל שלו בצורה שהרכב שלו כבר היה בחלק מהפניה, נתן לי מכה עם הרכב שלו בברך, ... אני נמרחתי על הכביש, חציתי את הכביש מצד לצד ונעצרתי בתעלה שלצידי הכביש"
מנגד העיד הנתבע 3 כי אותת ונהג בזהירות, כשלדידו, ארעה התאונה אף בשל אשמו של התובע, אשר לא שמר מרחק-
"... אותתתי וכן נהגתי בזהירות. חוץ מההתנהגות שלי יש גם יד המקרה, התובע לא שמר מרחק, יש שני גורמים"
4.גרסת התובע זוכה לאישוש ותמיכה בהרשעתו של הנתבע 3 (הרשעה על פי הודאה) בעבירות של סטייה מנתיב וגרימת תאונה, נהיגה בחוסר זהירות וגרימת חבלה של ממש (בית משפט לתעבורה מרכז / תיק תד 4702-07-09 / הכרעת דין מיום 20.9.10).
על פי כתב האישום הנתבע 2 "לא שם לב לדרך, סטה שמאלה אל שביל העפר, חסם את דרכו של האופנוע וכלי הרכב התנגשו", תוך שהתובע נחבל חבלה של ממש.
5.על יסוד הודאתו של הנתבע 3 בעובדות כתב האישום והרשעתו בדין (ראה הוראת סעיף 42א. לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1991) מוצאת אני לקבוע כי התאונה ארעה בנסיבות המתוארות על ידי התובע בעדותו (סטיה מנתיב בחוסר זהירות), נסיבות אשר יש בהן כדי להטיל את האחריות לקרות התאונה על הנתבע 3.
לא מצאתי לקבוע כי התובע בנהיגתו (עקיפה שמטרתה למנוע פגיעה מאחור ברכב הנתבעת 2 אשר האט ללא כל התראה עד כדי עצירה) תרם לקרות התאונה.
6.הנזק
לתמיכה בתביעתו הציג התובע חוות דעת שמאי, אשר בדק את רכבו פעמיים ואמד את עלות תיקון הנזק בסך של 17,286 ₪ ואת ירידת הערך בסך של 1,515 ₪ (לפני מע"מ מאחר והוצאות המע"מ ניתנות לקיזוז על ידי התובע).
כמו כן הציג התובע קבלות על הוצאות שהוציא בגין גרירת האופנוע ושכ"ט שמאי.
תביעת התובע בגין הוצאות נסיעה במונית ונזק לציוד אישי (קסדה, מעיל מגן, נעליים כפופות ומכנסיים) לא הוכחה, זאת משלא הוצגה כל ראיה בתמיכה לסכומים הנתבעים.
7.לאור האמור לעיל מחייבת אני את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע –
א.עלות תיקון האופנוע - סך של 17,286 ₪, כשסך של 7,805 ₪ ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תיקון האופנוע והיתרה ממועד מתן פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל;
(ראה חוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה)
ב.ירידת ערך – סך של 1,515 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק הדין ועד לתשלום המלא בפועל;